עם הגעתה של הקורונה, עצרנו את הכל, כמו כולם ותמו להם החיפושים שלי למציאת האדם הנכון שיתפור לי את אותה השמלה.

באזור חודש פברואר האחרון נקבע התאריך החדש 27.5.2021. כיון שיצאנו ונכנסו לסגרים עדיין  לא היה ברור כלל אם החתונה תתקיים, למרות כל ההודעות על כך שעם החיסונים יהיה ניתן לקיים אירועים מסוגים שונים. 

סוף חודש מרץ- הבנו שהאירוע בדרך הנכונה להתקיים (לאחר 3 ביטולים) – וכך מצאנו את עצמנו שנייה מהחתונה בלי בגד לאף אחד (חוץ משמלת הכלה כמובן).

חודשיים לחתונה ואני מבינה שאין לי את הזמן המספיק לחפש תופר טוב,  למצוא את הבד הנכון,  להקציב זמנים למדידות ומצד שני- אין לי יותר מידי זמן לחפש שמלה.

אני לא יודעת אם זאת הייתה הקורונה, או שעבר הרבה זמן מאז שרכשתי שמלה מאוד מושקעת (בכל זאת אחותי) אבל רחוב דיזינגוף כבר לא היה כבעבר ומהר מאוד התברר לי כי משם לא תבוא הישועה.

אז מה עושים? מצמצים אופציות ומתמקדים!!!!!

שלב ראשון:

נעזרתי בחברות, מדורי אופנה ומקדתי את עצמי בסה”כ 3 מעצבות שלפי התמונות  העיצובים שלהן ענו לי פחות או יותר על הצרכים והסגנון.

שלב שני:

חיפשתי אצל כל אחת מהן (לפני פגישה) שמלה אחת בלבד שמוצאת חן בעייני- מיקוד, מיקוד, מיקוד!!

שלב שלישי:

תיאום פגישות ביום שישי אצל כל שלושת המעצבות – כדי למקד את עצמי בטווח זמן הגיוני וסביר עד לחתונה

שלב רביעי:

שהגעתי לכל אחת מהמעצבות מדדתי קודם כל את השמלה שבה התמקדתי מראש.

מה היתרון? שהמעצבת מבינה ישר את הלוק ומציעה לי שמלות נוספות מאותו סגנון.

שלב חמישי:

סינון! מתוך 8 שמלות סה”כ שנמדדו (כולל שמלות שהוצעו לי תוך כדי) השארתי לעצמי 4 שמלות לבחירה  לפי ייחודיות השמלה, נוחות השמלה, וכמובן הרגש שעלה בי בזמן שלבשתי כל שמלה.

שלב שישי:

פידבקים מהסביבה– אם למדתי משהו השנה, שפידבקים מהסביבה זה לגמרי חשוב. זה כמובן לא הכי חשוב, אבל לקבל עזרה וזויות ראייה שונות זה לגמרי חשוב!!

והסביבה באופן מפתיע או שלא, ברובה די תאמה את הרצונות שלי – וכך נשארתי עם 2 שמלות קראת הסינון הסופי.

לדעתי- זה קרה מהבעות הפנים ששדרתי באותן תמונות, איך שאני ראיתי את עצמי בכל אחת מהשמלות, כך גם ראו אותי והחיבור שהיה לי עם השמלות פשוט הוקרן החוצה.

שלב שביעי ואחרון- איך מחליטים?????

את ההחלטה השארתי לעצמי, מהסיבה הדי ברורה שבסופו של דבר אני זו שלובשת את הבגד, אני צריכה להרגיש איתו בנח, אני צריכה להיות פשוט אני!

אז הגעתי למדידה נוספת אצל המעצבת טליה כהן– מדדתי את שתי השמלות שבהן הרגשתי הכי אני

והבחירה הייתה בין רגע.

מדדתי את השמלה הראשונה, צלמתי את עצמי פעם נוספת.

מדדתי את השמלה השנייה ולפני שצלמתי חיוך ענקי עלה לי על הפנים– באותו הרגע ידעתי שזו השמלה הנבחרת.

הרגשתי בה שמחה, הרגשתי בה נוחות, הרגשתי שהיא מיוחדת, שהיא משהו שלא לבשתי בעבר. היה בה משהו אפילו “חצוף”/ משוחרר- מעין רגשות שמעידים מאוד על עצמי, על מה שעברתי בשנה האחרונה, על השינוי, על התהליך.

לצאת מהשגרה, לפרוץ גבולות ולתת לעצמי להנות מעצמי, לקבל את עצמי ולאהוב אותי על זה.

בלי להתנצל, בלי לחשוש שאולי מישהו יחשוב משהו שונה.

אין ספק שהרגשתי במיטבי לכל אורך הערב- כי ברגע שאני מרגישה טוב במה שאני לובשת, אני מרגישה טוב עם עצמי ובמה שאני משדרת.

וכאן חוזרת אותה מסקנה- תמיד יש חיבור בין רגש לבגד.

הבגד גורם לנו לרגשות ואנחנו מביעים רגשות חזרה דרכו.

תנו לעצמכם להיות מי שאתם, להתלבש כמו שאתם רוצים להיות, להרגיש, לחיות.

בתמונה- אני עם השמלה המהממת שבחרתי, שיש בה קווי דמיון לזו שרציתי אי שם לפני שנה וקצת..

קרדיטים:

שמלה- טליה כהן מעצבת שמלות כלה וערב

שיער- Ortal Bastravi

איפור- Aviel Shmaya