הכל באמת בסדר...

טרום נבחרת- אנחנו ממריאים!

לפני שאתחיל מהנקודה בה עצרתי שבוע שעבר- אתן הסבר מקדים.

מה זה בעצם אומר נבחרת- למי מכם ששואל?

מדובר על מעין תהליך  בו לכל משתתף (בערך 200 איש) מוצמד מאמן מנטאלי אישי שמלווה אותנו בשיחות אישיות לאורך כל התקופה- משהו כמו 11 חודשים.

בנוסף לכך, פעם חודש יש מפגש פרונטאלי של כל הנרשמים ליום מיוחד בו מועבר תוכן על נושא ספציפי.

רשמתי את זה מאוד טכני, אבל תסכמו עלי, יש בזה כל כך הרבה מעבר… אבל נתקדם לאט לאט..

טרום הנבחרת מתחיל, מה זה אומר טרום?.. זה אומר שאנחנו מתחילים לקבל מיילים עם תכנים, סרטונים, רשימת ספרים מומלצים לקרוא.

ככל שצוללים בכל אחד מהם החשיבה והתודעה מתחילות להשתנות להן לאט לאט..הכל בגדר הכנה לדבר הגדול הבא שעתיד להתחיל בערך כחודש לאחר מכן.

כאן אני אציין, שכל אותם מיילים נשלחו באזור השעה 6:00 בבוקר- מה לי ולשעה הזאת? כלום ושום דבר!

הייתי מסיימת יום עבודה, מגיעה הביתה ובאזור שש בערב מתחילה לקרוא את המיילים, לספוג תוכן.

אחרי שבוע וחצי בערך, הרגשתי שכל המיילים האלה “הורגים” לי את הזמן. יש לי חיים, יש לי מה לעשות בערב ואני פה עם סרטונים ומאמרים.

ואז המילים ששמעתי בסדנא לפני כן מתחילות לחלחל- אם אתה רוצה להשקיע בעצמך, אתה צריך לשלם מחירים. איזה מחיר? תלוי. תלוי במה שאתה רוצה.. ואתם תראו, אתם תתחילו לעשות ספורט, לקום מוקדם.. כל מיני משפטים שבאותו רגע לא ייחסתי להם חשיבות רבה..

ואז זה קורה- אני מבינה שאם אני רוצה גם וגם וגם, בין היתר, אני צריכה לקום מוקדם, שיהיה לי יותר זמן להכל.

אז בהתחלה הייתי קמה בשעה 6 בבוקר, נשארת במיטה, וקוראת או צופה דרך הנייד.

מספר ימים לתחילת הנבחרת- ומתקבל המייל הבא:

כל משתתף צריך לשלוח תמונה שלו- בסוף הנבחרת, כך אמרו, נסתכל על התמונה ונראה את השינוי.. לא הבנתי יותר מידי מה זה אומר, אבל התחלתי לחפש תמונה.

יש לי מלא תמונות, עם המשפחה, מטיולים, עם חברים- ברוך השם תמונות לא חסרות.

ועדיין- לקח לי כמה שעות למצוא תמונה.

עברתי על כל התמונות מהנייד,  ואז התמקדתי בתמונות מהשנה האחרונה. בכל זאת צריך תמונה שהכי דומה למה שאני היום- ז”א לפני שנה 🙂

אף תמונה מכל אלו שיש לי, לא משדרת לי את מה שאני רוצה לשדר. 

מה אני רוצה לשדר? אני לא בדיוק יודעת.. 

אבל משהו שמראה מי אני, משהו טוב, משהו שאם יראו אותי ידעו שזו אני..

כן, גם עכשיו שאני מקלידה את זה אני חושבת שמה שאני רושמת לא ברור, אבל זאת הייתה ההרגשה- חיפשתי משהו לא ברור.

יש משהו בתהליך הזה שהוא מלא באנרגיות, אנשים מגיעים לטרוף את העולם, כולם רוצים לעשות ולהצליח להיות יותר ממה שהם, להיות מאושרים יותר, להיות שמחים יותר.

ואולי זאת התמונה שחיפשתי- תמונה שמראה איפה אני “יותר”. איפה אני משדרת משהו שרוצה להצליח בענק, משהו שרוצה לפרוץ ממני החוצה לעולם ולצד זה- איפה אני משדרת שבאופן כללי הכל די בסדר וגם אני בסדר…

ואני רק צריכה דבר אחד או שניים, אבל באמת שאצלי הכל בסדר..

רב התקופה מאז הקשר האחרון שלי לפני כמה שנים, הייתה מסתכמת ב”בסדר”, אצלי הכל טוב..מה שיהיה יהיה.. וגם זאת אני – אז אין סיבה שדברים לא יקרו, אין סיבה שדברים לא יסתדרו..

גם הסביבה הקרובה שלי תמיד סמכו עלי (גם היום כמובן)- אבל זה משהו שהיה נורא ברור- שרותם בסדר.

ולא שאני חלילה מאשימה אותם, זה מה ששדרתי לעולם.

פחות שתפתי ברגעים קשים. הייתי מתכנסת בעצמי.

ברגעים שכאלו הייתי פשוט חושבת עם עצמי ולפעמים, שיוצא, בוכה מעט.. לא יותר מידי- כי בכללי הכל באמת סה”כ הכל בסדר..

זאת תקופה והיא עוברת..

בסוף לאחר כמה שעות התבלטתי בין שתי תמונות. שתיהן מטיול בפראג.

בשתיהן הרגשתי איפשהו הכי קרובה לעצמי. גם כי הן היו מאותה שנה בערך וגם נראתי די מחוייכת- לא רואים?..

החלטתי ללכת עם התמונה בה אני מחייכת יותר מהתמונה השנייה-זו שממש כאן בפוסט.

היה לי חשוב שהתמונה שתלווה אותי בתהליך תראה אנרגיה, תראה שמחה, תראה שבאמת הכל בסדר.

אז באותה תמונה יצא לי חיוך, חיוך שבשאר התמונות לא נמצא, ואם הוא נמצא אז הוא שם ממש בקטנה.

אם אני הולכת להצליח בענק ולהגשים בענק, אני חייבת להראות שאני לגמרי שם- אז חיוך אחד יעשה את העבודה!

שלחתי את התמונה במייל, ירדה לי אבן מהלב, אפשר להמשיך ליום הבא, עכשיו סוף סוף שנבחרה תמונה.

כמו שהאבן ירדה ככה היא חזרה.

אני מנסה להבין עם עצמי, למה אני כל כך קשה עם עצמי? הרי זאת סה”כ תמונה..ואני-זאת עם כל הביטחון – לא אוהבת אף תמונה?…

ולמה לא מצאתי מהר את מה שחיפשתי?  איך מכל התמונות שיש לי – מצאתי בסוף ובקושי רב-  רק תמונה אחת.

אומרים שתמונה שווה מאלף מילים- במקרה שלי, מדובר בכמה עשרות תמונות, אז תעשו את החישוב מהו מספר המילים..

בפרק הבא- שיחת אימון ראשונה מתחילה.

אני יודעת בדיוק מה אני רוצה ומה אני צריכה!!

האמנם?..

מחכה לכם בפרק הבא!

עד אז- מוזמנים להגיב ולשתף ממש כאן