ספר נוסף מבית היוצר של ד”ר טל בן שחר המציג לנו את מהות האושר מזוית אחרת.
כשהתחלתי לקרוא את הספר לא הרגשתי למען האמת חיבור או הזדהות עם המילים הכתובות.
אז התחלתי לדפדף קדימה, לראות אולי בהמשך אני אראה אם התוכן מדבר אלי ובהתאם לזה אקבל החלטה.
למזלי- הגעתי לפרק בו לחלוטין ראיתי את עצמי. סיימתי את הפרק בהנאה וחזרתי מיד להתחלה…
אז מה לקחתי ממנו ולמה בעיני הוא ספר חובה?
טל בן שחר מציג לנו שני סוגים באופיו של אדם- האופיטימליסט והפרפקציוניסט.
לשניהם יש מטרות ויעדים, אך הדרך להשיג אותם שונה עבור כל אחד מהם.
האחד יהיה מאוד נוקשה עם עצמו ופחות מאושר בדרך להשגת המטרה ואילו השני , גם אם יעבור דרך ארוכה יותר עד להשגתה, הוא יהיה ככל הנראה מאושר יותר.
הסיבה שבתחילה לא הרגשתי חיבור לספר הייתה- שראיתי את המילים: אופטימליסט לעומת פרפקציוניסט. הרי כמעט בכל סיטואציה אני דואגת לציין שאני מאוד חיובית לחיים, לוקחת דברים בפרופורציה הנכונה- אופטימית מטבעי.
אך ככל שצללתי בספר, הבנתי שיש הרבה מקומות בהם אני נוהגת כפרפקציוניסטית, מחפשת את הדיוק המדויק, את השלמות במושלם, וכך אני בוחרת להיות נוקשה עם עצמי יתר על המידה, חווה תיסכול ופחות שלווה – כל מה שיוצר את ההפך מלהיות מאושר.
בעיניים שלי, אין כאן נכון או לא נכון, צודק או לא צודק, הרי בסופו של דבר, כל אחד מאתנו בוחר איך לחיות את חייו.
מה שכן, אולי נכון לפעמים לעצור, לקחת רגע, להבין את המצב ובמידת הצורך לחשב מסלול מחדש-
כך ניתן לעצמנו ליהנות מרגע של אושר נוסף.
בהתאם לתנאי שימוש ומדיניות הפרטיות באתר.