הספר “ארבע ההסכמות” הוא הספר השני שזכיתי לקרוא. אני קוראת לו התנ”ך.

 דון מיגל רואיס, הסופר, מסביר בעצם על האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר  דרך ארבעה פרקים, כאשר כל אחד מהם מדבר על הסכמה אחת.

1. לשמור על טוהר המילה

2. לא לקחת דבר באופן אישי

3. לא להניח הנחות

4. לעשות תמיד כמיטב יכולתנו

אני חייבת לציין באופן האישי, שלמרות שהספר מאוד קצר, כ- 150 עמודים, קראתי  אותו על בפרק זמן יחסית ארוך, כי היה לי חשוב לשים לב לכל מילה, עד הפרט הכי קטן.

הספר הזה, שינה לי את החשיבה, שינה לי את צורת החיים שלי ואפילו גרם לי לתקן מערכות יחסים.

ממני אליכם, הפרשנות האישית שלי לספר המדהים הזה!

אז מה הכוונה לשמור על טוהר המילה? כפי שזה נשמע. לדעת להעריך ולשים לב לכל מילה שאנחנו אומרים. 

כי למילים יש כח.

אני יכולה להעיד כמובן רק על עצמי, שתקופה ארוכה בחיים שלי, לא הערכתי את עצמי מספיק, הייתי עסוקה בלחשוב מה לא טוב בי, שכנראה יש דברים שלא מגיעים לי והאחד שאני רוצה לא ירצה אותי.

אז נכון, היום, מי שמכיר אומר לי, את?… איך זה יכול להיות.. עם כל הביטחון שלך???

 אם לא תספר לקרובים שלך איך אתה מרגיש ומה עובר עליך ותהיה עם מסיכות, בדיוק כמו שאלה שאני שמתי על עצמי, אף אחד לא יוכל לעזור, אף אחד לא ידע – ותשאר בפנים לבד עם עצמך.

שקראתי את הפרק הזה, התהפכה לי הבטן. פתאום כל המילים שאמרתי על עצמי רצו להן בראש אחת אחרי השנייה. 

תפסתי את עצמי ואמרתי לעצמי? את מבינה?….זאת כוחה של מילה..

לא לקחת דבר באופן אישי- אנחנו מוקפים בהרבה אנשים, משפחה, חברים, מכרים לעבודה.

לכל אחד מהם, בדיוק בדומה לנו, קורים דברים בחיים. אנחנו לא מרכז העולם. ולכן אם קורה מצב לצורך העניין שמישהו מדבר מדבר אלי לא לעניין, או באיזושהי צורה פוגע בי, הבחירה היא אצלי איך להמשיך מכאן. אני יכולה לבחור שמעתה והלאה אני מסיימת איתו את הקשר, אני יכולה להחליט לפנות אליו ולנסות להבין מה קורה.. אבל כך או כך- אני צריכה לדעת שמה שקורה אצל בן אדם אחר תלוי בו ולא בי.

אין ספק שמאז שקראתי את הספר את מתנהלת אחרת, אם אני נתקלת במצב בעייתי.

 ברב המקרים, להיות במצב כזה ככל הנראה ישפיע על הרגשות שלנו, וישיאר אותנו בתחושה פחות נעימה למשך זמן.

ולמה שניתן לעצמנו להרגיש כך? לא חבל?…

לא להניח הנחות- דברתם עם מישהו ולא הבנתם אותו? נאמרה לכם מילה לא במקום, נפגעתם ובעקבות זה קבלתם החלטה חד צדדית, שיכולה לגרום למערכת יחסים להידרדר או אפילו להסתיים. 

אם זה בחיים האישיים ואם זה בעבודה – אל תניחו הנחות. תשאלו, תדברו, תקשיבו.

אני יכולה להעיד על עצמי שלפני כמעט 3 שנים הייתי בשיח עם משהי, שהיום היא חברה מאוד טובה שלי, באותו שיח היא אמרה איזה משפט שבאותו הרגע פגע בי מאוד. לא הבנתי את המשמעות של המשפט, לא הבנתי למה הוא נאמר והייתי בהלם מוחלט. אז עשיתי את הדבר הכי קל. החלטתי לנתק מגע. לדבר שצריך קצר ולעניין. 

רק לפני כמעט שנה, קיימנו שיחה בה פתחנו את הכל, דברנו על הכל ופתרנו את מה שהיה לפתור. עם קריאת הספר הזה, נזכרתי באותו מקרה, הוא הראשון כמובן שעלה לי לראש.  

כפי שציינתי, היום היא בין החברות הכי טובות שלי ואני מודה ומוקירה על כך מאוד.

אז פשוט אל.. אל תניחו הנחות.

לעשות תמיד כמיטב יכולתנו- יש לי מטרות ויעדים. ואני באמת רוצה להגשים אותם, לחוות אותם.

בדרך אליהם אני עושה דרך. והדרך היא לרב ארוכה, היא קשה, היא לא מוגשת לי בקלות.

אבל דבר אחד אני היום יודעת, שלצד זה שאני לא מרימה ידיים, אני עושה את הדרך בצורה הכי טובה שלי.

 כמה שאני רק יכולה. אני בודקת את הגבולות שלי תוך כדי תנועה, חושבת מה עוד אפשר לעשות וכיצד.

התחושה הזו שאני נותנת מעצמי את מיטב יכולתי גורמת לי לתחושה של אושר וסיפוק, מבלי להגיע ולחוות את התוצאה. כל צעד קטן שאני עושה מקדם אותי ליעד, אני בטוחה.

אבל הכי חשוב לי להיות שלמה עם כל מה שאני בוחרת לעשות, כי רק כך,  אני יודעת שאני עושה תמיד את המיטב.

קראתם את הספר? אשמח שתשתפו אותי בחוויות שלכם ממנו! ואם טרם קראתם אז כמובן ממליצה לכם בחום ואשמח כמובן לתגובות שלכם בתחתית העמוד