היי לכולם וסופ”ש נפלא!!

היום, אני עושה שנייה של עצירה. עצירה מסיפור התהליך שעברתי במשך השנה האחרונה.

השבוע הזה היה מאוד משמעותי מהרבה מאוד בחינות ברמה האישית. 

על אחת מהן ארחיב מאמינה בהמשך הדרך, כיון שמדובר בנושא מאוד אישי שאני צריכה להבשיל עם עצמי, על מנת לספר אותו.

לצד זה, אני כן בוחרת לשתף אתכם היום בהחלטה שקבלתי עם עצמי השבוע – כזו שגרמה לי ככל הנראה לשלם מחיר.

אז מה בעצם קרה השבוע, מה הקשר בין הגבר של חיי ל-“לשלם מחיר”, אני כאן כדי להסביר.

אני לא יודעת אם נכון להתחיל בזה שאני מאמינה, או לא מאמינה בידידות בין גבר לאישה- כי לפעמים עד היום, אני עוד תוהה על העניין. 

אולי זה תלוי בטווח גילאים או בסטטוס בחיים.

בשנה האחרונה הכרתי חבר חדש. אני אשקר אם אומר שהוא לא מצא חן בעיני מהרגע הראשון, אבל עם ההבנה שהוא נמצא בזוגיות- הבנתי שזה חסר סיכוי.

קבלתי החלטה עם עצמי, שאני מספיק בוגרת כדי ואני יכולה להתנהל כחברה/ ידידה וכך באמת היה.

לפני לא הרבה זמן הגיע אלי דרכו ההודעה- הוא והיא זה סיפור שנגמר.

מיליון שאלות עלו לי לראש באותו הרגע.

מה עושים עכשיו? איך ממשיכים מכאן? מנסים? נותנים לו את הזמן? או שאולי הוא בעצם צריך להבין עם עצמו לבד? כי אם הוא יחליט שהוא מוכן ורוצה אז הגיוני שזה יגיע ממנו..זה לא שאנחנו לא מכירים…

מצד שני- אחד הדברים שלמדתי השנה זה לא להניח הנחות ופשוט לשאול.. אבל האם זה הזמן לשאול? … ואיך הוא יגיב? ואם כן ואם לא .. ויש לזה תוצאות כי מדובר פה בלוותר על חבר ועוד אינספור מחשבות.

בשבוע הראשון נתתי לזה לשקוע, ניסיתי שלא לחשוב על זה יותר מידי. בשבוע לאחר מכן חזרו להם כל הקולות.

מה זה אומר לאבד חבר, האם זה מהותי עבורי לאבד חבר בשביל זה?

מצד שני אם אני אשב ואחכה ואז פתאום משהו אחר יקרה, משהו שאין לי שליטה אליו ואולי יש לי כאן הזדמנות שאני עלולה לפספס?..

קבלתי השנה אינספור כלים, לדעת להתמודד עם חוסר ודאות, עם קשיים ולבטים שונים.

אני יודעת מה אני רוצה בחיים ומה חשוב לי בחיים ואני עושה כל מה שביכולתי על מנת לממש את חלומי.

זה ארגז הכלים שלי ואיתו אני צועדת בדרך החיים.

מה עומד על  כף המאזניים? 

יתרונות מול חסרונות.

יתרונות:

קודם כל להיות כנה עם עצמי והרצונות שלי, לתת לעצמי להיות חופשייה, להוריד אבן מהלב, לשחרר, להוציא את האומץ שבי, לתת לעצמי פשוט להיות אני.

חסרונות:

לא לדעת לאן זה יוביל ולקחת בחשבון שייתכן ואני אשלם מחיר בצורת  סיום קשר עם חבר לחיים- 

זה די קשה אח”כ לשמור על קשר רגיל.

ובמה אני בוחרת? נראה לי שהתשובה די ברורה. אם אני רוצה להיות מדוייקת בחיים, אני צריכה להיות בהירה עם עצמי לגבי כל דבר בחיים. אני צריכה ללכת עם האינטואיציה, עם מה שמרגיש עבורי.

אומרים שהזדמנות פוגשת מוכנות- אז אני מוכנה ויש לי הזדמנות.

וכך נכתבה לה בין רגע הודעה, הודעה לא ארוכה מידי ולא קצרה מידי- הודעה שאני כאן.

כאן כדי להגשים את חלום חיי.

אתם בטח תוהים מה קרה מאז ואני לא אשאיר אתכם במתח.

בדיוק כמו בהרצאה שלי- בסופו של דבר מה שחשוב לי הוא להיות מאושרת עבור עצמי, לצד העליות והמורדות שאני עוברת בחיים.

אז גם כאן, אני מאושרת עם עצמי. מאושרת על הבחירה שעשיתי, על האומץ שבי ועל כך שאני פועלת עבור עצמי. כי אם אני לא אעשה בשבילי- אין מי שיעשה עבורי.

אז לא – אין כאן “הפי אנד” בסגנון: כן בטח, היית פה לידי כל הזמן ואת האחת…וזה לא יגיע לשם,

אבל יש לי פה אותי- משוחררת, חופשייה שעכשיו עם התשובה ממשיכה בחייה, ממשיכה במסע עד להגשמת חלום חיי.

מוזמנים לשתף אותי בחוויות שלכם מהשבוע ומכל זמן אחר ..

באהבה ונתראה כמובן בשבוע הבא.