מזל טוב ועד 120!

היי לכולם וסופ”ש נפלא!

עכשיו, כשעה לפני יום ההולדת שלי -30.7, אני אדבר איתכם על סגירת מעגלים.

קבלתי החלטה עם עצמי שלפני שהוא מגיע, אני אוזרת אומץ ועושה מה שנכון לי מבלי לחשוב יותר מידי על התוצאות.

לדעת שלפני שאני יוצאת לדרך חדשה עם עצמי, הוצאתי מעצמי הכל. אמרתי את מה שרציתי למי שרציתי, כדי לא להתחרט יום אחד על מה שלא… כדי לא לחיות בהרגשה של החמצה או פספוס.

כדי לדעת שאני סוגרת מעגל עבור עצמי, כזה שאהיה איתו חשופה מאוד אך לצד זה גם שלמה מאוד.

אין ספק שההבנה שהחיים שלנו כל כך שבריריים נתנה לי את האומץ לעשות מעשה.

אז מה עשיתי?

הלכתי לבחור שהיווה עבורי סימן דרך הרבה שנים (דבר שהבנתי עם עצמי רק לפני שנה כמובן..).

עם הרבה לחץ והתרגשות, ביטחון ואמונה עמדתי מולו, בקשתי לדבר מספר דקות ופשוט ספרתי לו את הסיפור האישי שלי והסיבה לכך שהוא עבורי סימן דרך. סימן שאני רואה אותי.

גם שעמדתי שם ודברתי עוד הרגשתי את אותה ההרגשה. תוך כדי המילים, תוך כדי השיחה, אני מדברת והוא מקשיב ומגיב למילים.

ותוך כדי זה הדבר היחיד שעולה לי בראש הוא – אני רואה אותי, אני רואה אותי.

את האמת לא היה לי משנה מה הוא יחשוב, איך הוא ייקח את זה. למרות שהוא אמר תודה רבה על הפתיחות ושאם הוא מצליח לסייע למישהו בכל דרך, גם שהוא לא מודע לה, אז זה עושה לו טוב.

לאחר השיחה יצאתי משם מאושרת. כאילו סלע ירדה לי מהלב. משהו שהייתי צריכה לעשות מתישהו במהלך השנה שחלפה. והנה זה קרה.

אז גם סגרתי מעגל, גם נתתי לעצמי להיות מי שאני ומה שאני, גם הלכתי בראש מורם מבלי להתנצל, גם הוקרתי תודה וגם הייתי בנתינה.

ערכים שנמצאים בתוכי ומובילים אותי בדרך שלי יום יום, שנייה אחר שנייה.

אני חושבת, יותר נכון, אני בטוחה, שברגע שאנחנו מוציאים משהו מעצמנו, אנחנו משחררים המון. המון מחסומים, המון מגבלות וכן אולי גם איפשהו גורמים למשהו אחר, משהו חדש לקרות.

לדבר, להגיד, זה בדיוק כמו לנקות את הבית, בדיוק כמו לעשות סדר בכל מיני פרטים.

זה לעשות סדר בנפש, בכל מה שבפנים.

אז איך אני מגיעה ליום ההולדת ה- 35  שלי?

קודם כל מאושרת. מאושרת ומוקירה על כל מה שקיים. ויש כל כך הרבה סביבי!! בראש ובראשונה אני.אני כאן, אני קיימת. לעיתים זה נראה כל כך ברור מאליו.. הלקום בבוקר ולהתחיל יום חדש.. וזה פשוט לצערנו לא כך.

לאחר מכן אני מודה כמובן למשפחה היקרה שלי. להורים לאחיות לאחיינים לסבתא שלי לגיסים- על זה שהם תמיד שם עבורי. גם ברגעים השמחים וגם באלו שקצת יותר קשה. על המילים הטובות על הרצון לעזור. על היותם מי שהם.

מעגל החברים שלי- כי אין כמו להיות עטופה באנשים טובים, כאלה שרוצים בטובתך ומדרבנים להצלחה וגם לאהבה.

אני מודה לעצמי שאחרי שנה וחצי לא ותרתי לעצמי וגיליתי מה הוא הייעוד שלי בחיים. משהו שעושה אותי מאושרת מיום ליום וכמובן שזה המקום להודות גם לאנשים מלווה בתהליך שאני חווה איתם.

תהליך שהוא מאוד אישי, מאוד מרגש, מאוד חשוף, מאוד כנה. הם סומכים עלי ומאפשרים לי להיות חלק מהחיים שלהם חלק מהמסע שלהם.

אז עם אני משאירה אתכם היום?

תסגרו מעגלים בחיים, גם אין להם קשר לתאריך.

אם יש לכם משהו להגיד תגידו אל תשמרו בבטן

תזכרו שאנחנו כאן, אבל לזמן מוגבל

תנו לעצמכם להיות, להרגיש, להוקיר תודה

שלא נתחרט, שלא נפספס…

כי החיים שלנו שבריריים

אבל בעיקר בעיקר- תרשו  לעצמכם ליהנות ולחוות.

אוהבת, מעריכה ומוקירה אתכם!

שיהיה לכם סופ”ש נפלא לפחות כמוכם

ולי- שיהיה לי המון מזל טוב ועד 120!!