היי לכולם וסופ”ש נפלא!

אז היום אני אחזור שוב אחורה בזמן. לאחר שבועיים בהם שתפתי אתכם במה שקורה בחיים שלי ממש בזמן אמת ולאחר שקבלתי החלטות עם עצמי, מרגיש לי נכון לחזור לחודש אוקוטבר.

אז מה קורה בחודש הזה?

ביום מסוים, עליתי לראשונה על במה. ספרתי במהלך 5 דקות סיפור אישי ומאוד חשוף שלי בפעם הראשונה.

עם  מחנק בגרון, התרגשות גדולה, לחץ, מחשבת ועוד אינספור רגשות דברתי לקהל שמולי ולפני הכל דברתי לעצמי.

זוכרת את הרגעים שישבתי לשכתב את ההרצאה שלי. היה לי קושי מאוד גדול איתה, כיון שבסיפור שלי לא היה “הפי הנד”. ניסיתי למצוא אותו, אבל לא מצאתי.

בדרך חשבתי לשנות את ההרצאה לרגעים אחרים בחיים של, אבל זה לא הרגיש נכון בשום צורה.

שניסיתי להקליט את עצמי לא זכרתי מילה- מה שעוד יותר חיזק את ההרגשה שזה לא מדויק.

לאחר זמן מה של מחשבות ותובנות, הבנתי את זה: אני לא צריכה להוכיח דבר לאף אחד. אני מגיעה לכאן לספר את הסיפור שלי. הסוף, גם אם אינו טוב כמו שרציתי, יש בו טוב אחר. בעצם יש בו המון דברים טובים שאני גאה בהם. וזה הסיפור האישי שלי.

אז בחרתי הפעם לצרף לכם ממש כאן את הטקסט של ההרצאה שלי מהסיבה הפשוטה, שהמילים האחרונות שלי תמיד מלוות אותי בכל זמן ומקום בחיים שלי. כמו גם ההחלטות שקבלתי בשבועיים האחרונים.

תמיד לפני הכל לזכור שאני שמה את עצמי במקום הראשון. אני רואה מה נכון עבורי- כי אני רואה אותי.

מזמינה אתכם לקרוא  את הטקסט (גם אם יצא לכם לשמוע את ההרצאה) – לעיתים זה שונה לקרוא מאשר להקשיב.

מקווה שתתחברו למילים, למסר ולפרשנות שלי- כי בסופו של דבר אפשר ללמוד מזה על החיים.

ותזכרו שאתם במקום הראשון!

אני מגיעה לבית הקפה לבושה בשמלה האהובה עם חיוך ענק על הפנים. הוא ניגש אלי פתאום ואומר- היית פה שבוע שעבר נכון? אני זוכר..

אמרתי לעצמי בלב – אני כאן כמעט כל שבוע , רק עכשיו הוא רואה??

 מי מכם הרגיש שלא רואים אותו? מי מכם הרגיש שהוא נמצא בבדרך ללא מוצא?

אני רותם חלבני, בת  34, ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי והתובנות שקבלתי על החיים. אני מבטיחה לכם שבסוף ההרצאה, כולכם תסכימו איתי שהעולם הפנימי של הוא המשפיע על העולם החיצוני שלנו.

תקופה ארוכה חיפשתי זוגיות. עשיתי כל מה שיכולתי.

יצאתי לדייטים, הייתי במפגשי הכרויות, נרשמתי לאתרים, אפליקציות ומה לא?.

כל הסובבים אותי שאלו לאורך השנים- איך את לא מוצאת אף אחד? הגברים עיוורים? איך הם לא רואים? 

אף פעם לא הייתה לי תשובה ברורה לשאלה הזאת. פשוט הרגשתי שאני שקופה, הרגשתי שלא רואים אותי.

אני זוכרת את עצמי יושבת בברים, וגם אם היה נוצר קשר עין עם מישהו, בסופו של דבר לא היה נגשים, לא היו פונים. וגם שהייתי מיוזמתי פונה לגבר, זה הרגיש כאילו הם עומדים מולי, אבל לא באמת שומעים, לא באמת רואים..

ד”ר טל בן שחר אומר- האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו משפיע על הדעה שלנו, על הרגשות שלנו ובעצם על עצמנו.

למשפט הזה נחשפתי כחלק מתהליך התפתחות אישית שעברתי- והמשפט הזה הפך את חיי.

התחלתי לחקור את עצמי, לחשוף את עצמי, לגלות את עצמי, ובעיקר התחלתי לתת תשובות, תשובות לעצמי.

התהליך לא היה פשוט עבורי, קבלתי מראה של עצמי שלא אהבתי לראות.  רציתי זוגיות מאושרת אבל בראש שלי זוגיות הייתה סוג של פשרה. רציתי שהאחד שלי יהיה השותף שלי לחיים אבל בראש שלי דמיינתי מישהו שאני צועדת לידו ולא איתו.

נזכרתי ברגע בו הייתי פונה לגבר, עם תחושה של כאילו יש מלא ביטחון אבל תוך כדי שאני מדברת איתו, אני אומרת לעצמי בראש- הסיכוי שהוא יהיה איתי הוא אחד למיליון.

הבנתי שבמשך תקופה ארוכה לא הערכתי את עצמי, לא האמנתי בעצמי – פשוט לא ראיתי את עצמי.

התהליך גרם לי להתחבר מחדש לעצמי מבפנים, לשנות את תפיסת החיים שלי, גיליתי מה היכולות והחוזרות שיש בי, מה הערכים שלי. שיניתי את אורך החיים שלי. התחלתי לקום מוקדם, לעשות ספורט, לקרוא ספרים שעוסקים באושר והתפתחות אישית- השקעתי בעצמי. החזרתי לעצמי את הביטחון, את הערכה והאמונה העצמית , השלמתי את הפער בין מה שאני רוצה בחיים, למה שאני מדמיינת ומה שאני חושבת עליהם- ופשוט התחלתי לראות את עצמי- ובעיני זה הדבר המהותי. הבנתי שברגע שהתחלתי לראות את עצמי גם הסביבה רואה אותי.  כאילו יש בתוכי קרן אור שיוצאת הישר מהלב החוצה. קרן אור שגם מחייה אותי מבפנים וגם נוגעת באנשים סביבי.

אז נכון, עדיין לא מצאתי בן זוג, אבל מצאתי משהו חשוב לא פחות. מצאתי את עצמי וזה עולם ומלואו.

אפשר לסכם זאת במשפט אחד-

הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו, היא הדרך בה הסביבה רואה אותנו.

אם התחברתם לסיפור שלי, אני מזמינה אתכם לצאת למסע משלכם, להבין מה היכולת שלכם, מה החוזקות שלכם ותעצימו את האמונה שלכם בעצמכם. אני בטוחה שבלכ אחד מאיתנו יש כל כך הרבה יותר. אתם יכולים לחפש לעצמכם מנטור, מאמן או איתי כמורה לחיים- אני מבטיחה להיות כאן עבורכם.

תמשיכו לפתח ולהגדיל את היכולות שלכם, תאמינו בעצמכם ותכירו את עצמכם.

אני מגיעה לבית הקפה לבושה בשמלה האהובה עם חיוך ענק על הפנים.

הוא ניגש אלי פתאום ואומר- היית פה שבוע שעבר נכון? אני זוכר..

חייכתי ואמרתי לעצמי בלב-

סוף סוף, הגיע הזמן- עכשיו את רואה אותך.