היי לכולם וסופ”ש נפלא!!
את האמת שברגעים אלה שאני יושבת ומקלידה לכם, אני מאוד מתלבטת מה לכתוב לכם..
האם להמשיך את מה שקשור בתהליך ההתפתחות שקטעתי אותו בעקבות הפוסט משבוע שעבר (למי מכם שלא קרא, ניתן ללחוץ כאן) או להמשיך את המחשבות והתהיות שלי לגבי אותו הנושא.
אז אני אלך עם האינטואיציה ואמשיך עם מה שבבטן- חוזרת לנושא שהוא חלק מהמקום בו אני נמצאת עכשיו.
אני קודם כל אציין גם לכם וגם לעצמי שאני מאוד גאה בי. על האומץ, על זה שאני יודעת מה אני רוצה בחיים ומבחנתי אני הולכת על כל הקופה בהתאם להזדמנות שנמצאת מולי.
אני מביאה את עצמי הכי אמיתי, הכי אני.
אז היום, בהמשך לשבוע שעבר התלבטות חדשה בעניין. אני סוג של משתפת אתכם, אולי באיזשהו מקום מתייעצת איתכם תוך כדי שאני מדברת לעצמי אותי ובין המילים והאותיות אני מחדדת את הדברים עבורי.
ההתלבטות– מה המקום בו אני רוצה להיות, עכשיו שכבר מה שנקרא הוצאתי הכל. כאן בעצם יש שתי אופציות.
אופציה ראשונה- להשאיר את המצב כמו שהוא. להישאר חברה/ ידידה. בלי לצפות לדבר. כאילו מבחנתי דבר לא השתנה. לא לחשוב יותר מידי, לא לחפור בזה יותר מידי וזהו בגדול. וגם בקטן.
אופציה שנייה- להחליט שאני שמה “קאט”. מנתקת קשר בכלל. גם אולי ממקום של לשמור על עצמי, שלא במקרה אפגע וגם ממקום שאני ממוקדת מטרה ואני יודעת מה אני רוצה ומה אני לא רוצה.
לכל אופציה כמובן וגם כאן- יש את היתרונות והחסרונות שלה.
אם אני נשארת חברה, אני צריכה לקחת בחשבון שאני מבינה שאין לקשר הזה עתיד ולהמשיך בשלי באמת. להרוויח חבר לחיים ולהמשיך בשלי בחיפוש אחר האחד שלי.
ואם אני בוחרת באופציה השנייה- שוב החזרה של “לשלם מחיר”, בעצם את מה חשבתי שיקרה כתוצאה מהחשיפה שלי בשבוע שעבר- מחיר החברות.
ואולי יש את האופציה השלישית שעולה לי כרגע, ממש תוך כדי שאני מקלידה לכם, האופציה שלא להתחבט יותר מידי, לא לנתח ולבחור שלא לבחור, לבחור שלא להחליט.
לעשות מה שנכון עבורי ומה שמתאים לי באותו רגע. בלי קודים, בלי חוקים. לתת למה שקורה אם קורה לזרום עצמו, בלי הגדרות, בלי תהיות.
לתת לעצמי לשחרר את הראש ומה שיקרה הוא מה שיהיה צריך לקרות.
לבחור שלא לבחור היא גם החלטה בעיני. לפחות עכשיו, לפחות עבורי, לפחות בסיטואציה שנוצרה.
בשנה הזו פרצתי את הגבולות של עצמי, גיליתי את עצמי מחדש, הכרתי בי דברים חדשים.
וגם זה, כל הסיפור הזה, הוא חלק מהדרך שלי, מהמסע שאני ממשיכה לעבור, עוד שיעור שיש בו הרבה מה ללמוד.
גם על אחרים אך בעיקר ולפני הכל- על עצמי. איפה אני ממצבת את עצמי, כמה אני חשובה לעצמי, כמה אני סומכת על עצמי גם שאני בוחרת לעיתים לחיות בחוסר ודאות, בלא נודע-
שכרגע, זה עבורי הדבר הכי מודע והכי ודאי שקיים.
ויש מצב, שעד שהפוסט הזה יפורסם אני אולי אחליט להחליט ולקבל החלטה ברורה.
או שלא- והמצב ישאר כמותו.
בסימן שאלה, בדיוק כמו המצב בו אני נמצאת ממש ברגע זה.
מה שבטוח לשנייה זו- אני בוחרת לנקות את המחשבות, לנקות את הראש ולשחרר ….
מוזמנים לשתף אותי בחוויות שלכם – אני כאן איתכם ובשבילכם.
באהבה גדולה ממני!
מחכה כבר לשבוע הבא.
בהתאם לתנאי שימוש ומדיניות הפרטיות באתר.